משברי חיים יכולים להיות קשורים לשאלות של זהות עצמית וחברתית האופייניים לבוגרים צעירים, או לשאלות של שינויים בסגנון החיים הבסיסי בגילאים בוגרים יותר – כמו בשאלות של שינויים במבנה המישפחתי, או שינויים בתעסוקה או במקומות מגורים. שינויים כאלה יכולים להוות תחושה של צומת דרכים.
מיפגש עם צומת דרכים ריגשית מעורר בדרך כלל תחושה של חוסר וודאות המקשה עלינו , ויש בה סיכון ו/או סיכוי. למיפגש עם צומת דרכים יש בדרך כלל שני היבטים ריגשיים: האחד הוא תחושות כמו תקיעות וקושי בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים, או פחד מהלא נודע המוביל לחוסר אונים ולקושי לראות את הסיכוי הניצב בדרכנו. קושי כזה קשור פעמים רבות לחוויות ממרכיבים של היסטורית החיים שלנו, הקובעות במידה רבה את סגנון ההתמודדות שלנו עם שינויים. ההיבט השני הנחווה כחיובי יותר הוא גילוי של ״הקול״ הפנימי היכול להוביל אותנו לדרך חדשה, לנתיב חלופי שלא עלה קודם לתודעה שלנו. מיגוון טכניקות העבודה, המיוחדות לגישת הטיפול היונגיאני ועליהן נכתב קודם, מאפשרות גילויים חדשים של הקול הפנימי האותנטי הפותחים ערוצי חיים שהיו בלתי ידועים עד כה. בטיפול היונגיאני מתאפשרת ראיה שונה של ההיסטוריה האישית, אשר משחררת אותנו מקיבעונות, ויכולה להוביל לדרך חדשה בחיים שלא עלתה לתודעתנו עד כה.
אובדנים: חוויות של אובדנים משמעותיים כמו: שכול, או אובדן המלווה בטראומה נפשית או טראומה הנחווית כאובדן ריגשי, מהוות מקור לסבל נפשי רב. עיבוד של אובדנים הוא סוג של מסע דרך הסבל הרב הכרוך בהם. במסע שכזה הולכת ונבנית אינטגרציה פנימית הנותנת ביטוי בתחושה של גיבוש הכוחות הריגשיים, המאפשרים פרספקטיבה שונה ומבט אחר על הסבל.
הטיפול בגישה היונגיאנית, אם כן, הינו תהליך של עיבוד ריגשי במהלכו נבנה שינוי פנימי עמוק היכול לתת תחושה של משמעות מחודשת בחיים – כאשר אנו בוחנים מחדש את הערכים שלנו, את הכישרונות שלא קיבלו ביטוי עד כה, ולאפשר להם לקחת חלק פעיל יותר בחיים.
